סיפור אישי חלק 1 - חשיבות הכלה עצמית

במשך שלוש שנים מכיתה ו' עשו עליי חרם!

היינו שלישייה של החברות הכי טובות , עושות ביחד הכל : שיעורים, מפגשים אחה"צ, מדברות בטלפון' ממש הכל. הרגיש נהדר לדעת שיש לי ביטחון חברתי ואני שייכת.

 


יום אחד הגיעה ילדה חדשה לכיתה, אני זוכרת אותה עומדת במרכז מחבקת את התיק שלה מסתכלת במבט מבולבל לצדדים וילדים לועגים ומשפילים אותה, כשהיא בקושי מכירה אותם ומבינה מה קורה סביבה.
ידעתי שאני לא יכולה לעמוד מהצד ולתת לזה להמשיך.
המנהיגה שבי יצאה החוצה.

 

ציטוט הכלה עצמית

 

נגשתי אליה ואמרתי לה:" בואי תצטרפי אלי".

מאוד רציתי לצרף אותה לשלישייה שלנו ולעשות מעשה טוב.

לאחר כמה שבועות של שכנועים שכדאי לה להיות בשלישייה היא טענה
שהכי טוב שנהיה מקובלות
.
 "עזבי אותן" היא אמרה לי "הן חננות…בואי נהיה המקובלות". אני לא יודעת בזמנו מדוע שוכנעתי אך לאחר הפצרות רבות ממנה הסכמתי וזה היה הרגע ששינה את חיי.

אני זוכרת את שתי החברות שלי מושיטות לי יד ואומרות לי: "לילך, בואי תשחקי אתנו. את כבר מזמן לא היית אתנו" ואני ללא היסוס
אמרתי: "לא, אני מעדיפה לא לשחק אתכן יותר" ופשוט נטשתי.

אני זוכרת את הצביטה שהרגשתי בלב באותו הרגע ידעתי עמוק בפנים שזאת טעות ואני לא באמת מקשיבה לעצמי.
כשהסתכלתי על החברות שלי ראיתי את המבט העצוב

והמאוכזב שנטשתי אותן. היינו ממש חברות טובות.

 


לאחר זמן קצר הבנתי שזו היתה טעות והילדה החדשה שניסתי לעזור לה רצתה רק דבר אחד -שאעזוב את החברות שלי ואצור בה תלות.
דבר זה גרם לי לאבד את המעמד החברתי ולבטל את עצמי.



היום בדיעבד, אני יודעת שכל זה קרה כדי שאני אוכל לסייע ולהעצים
את כל אותם הילדים שאיבדו את קולם בחברה.

להכיל את עצמי זה תנאי לעזור לכל אחד אחר.

סיפור אישי חלק 1 - חשיבות הכלה עצמית

במשך שלוש שנים מכיתה ו' עשו עליי חרם!

היינו שלישייה של החברות הכי טובות , עושות ביחד הכל : שיעורים, מפגשים אחה"צ, מדברות בטלפון' ממש הכל. הרגיש נהדר לדעת שיש לי ביטחון חברתי ואני שייכת.

 


יום אחד הגיעה ילדה חדשה לכיתה, אני זוכרת אותה עומדת במרכז מחבקת את התיק שלה מסתכלת במבט מבולבל לצדדים וילדים לועגים ומשפילים אותה, כשהיא בקושי מכירה אותם ומבינה מה קורה סביבה.
ידעתי שאני לא יכולה לעמוד מהצד ולתת לזה להמשיך.
המנהיגה שבי יצאה החוצה.

נגשתי אליה ואמרתי לה:" בואי תצטרפי אלי".

מאוד רציתי לצרף אותה לשלישייה שלנו ולעשות מעשה טוב.

לאחר כמה שבועות של שכנועים שכדאי לה להיות בשלישייה היא טענה
שהכי טוב שנהיה מקובלות
.
 "עזבי אותן" היא אמרה לי "הן חננות…בואי נהיה המקובלות". אני לא יודעת בזמנו מדוע שוכנעתי אך לאחר הפצרות רבות ממנה הסכמתי וזה היה הרגע ששינה את חיי.

אני זוכרת את שתי החברות שלי מושיטות לי יד ואומרות לי: "לילך, בואי תשחקי אתנו. את כבר מזמן לא היית אתנו" ואני ללא היסוס
אמרתי: "לא, אני מעדיפה לא לשחק אתכן יותר" ופשוט נטשתי.

אני זוכרת את הצביטה שהרגשתי בלב באותו הרגע ידעתי עמוק בפנים שזאת טעות ואני לא באמת מקשיבה לעצמי.
כשהסתכלתי על החברות שלי ראיתי את המבט העצוב

והמאוכזב שנטשתי אותן. היינו ממש חברות טובות.


לאחר זמן קצר הבנתי שזו היתה טעות והילדה החדשה שניסתי לעזור לה רצתה רק דבר אחד -שאעזוב את החברות שלי ואצור בה תלות.
דבר זה גרם לי לאבד את המעמד החברתי ולבטל את עצמי.



היום בדיעבד, אני יודעת שכל זה קרה כדי שאני אוכל לסייע ולהעצים
את כל אותם הילדים שאיבדו את קולם בחברה.


להכיל את עצמי זה תנאי לעזור לכל אחד אחר.
נגישות