מדוע החיים הם כמו נדנדה?

"החיים הם כמו נדנדה – לפעמים אנחנו עולים, לפעמים אנחנו יורדים ובזכות התנודה – אנחנו נהנים מהם" (לילך בשי, מייסדת ״נולד לצמוח״)

 

כל אדם שעובר בחייו התפתחות אישית כלשהי, לומד שעליו להוקיר תודה על מה שיש לו ולגבי מה שאין לו עדיין-להציב מטרה, לדמיין שכבר השיג אותה, לבצע מעשים לקראת מימושה, וכך המטרה תתבצע.

 

מאז שנכנסתי להתפתחות האישית אני לוקחת את הגישה הזו בשתי ידיים, פועלת לפיה ואוהבת מאוד את החיים. זה מה שקורה בד"כ כשאני בעלייה.

יש ימים שבהם מגיעה הירידה. לי זה קרה ביום שישי האחרון. התחלתי לפתע לחשוב על מה שאין לי ופחות התמקדתי במה שיש לי והרגשתי רגשות פחות טובים של: כעס, עצב, בדידות, תסכול.

לאורך רוב היום פשוט ישבתי בחדר, בדירה שלי בעצב גדול על כל הדברים שעדיין לא השגתי.

 

ציטוט לילך בשי ״נולד לצמוח״

 

בסדנאות שלי עם הילדים אני תמיד אומרת להם שכשהם מגיעים למצב של 'ירידה בנדנדה' וחשים תחושות לא נעימים עליהם קודם כל לחבק אותן, להכיל אותן, להרגיש אותן. לחשוב טוב טוב מה קרה-לא לפחד מהתחושות ולהדחיק אותן לפינה

כי ברגע שהם מאמצים את התחושות הללו לליבם, הם עושים תהליך של רפלקציה על האירוע שקרה להם ומגיעים לתהליך של למידה- לתובנות חדשות. זו הדרך עבורם לפתור מצבים פחות נעימים שקורים להם באופן עצמאיכך מצאתי את עצמי מיישמת בדיוק את האימרה הזו שאני מפזמת לילדים- מחבקת את התחושות הללו ומנסה להבין מה קרה עד כה.

 

יש אנשים שמגיעים למצב הזה וחשים תחושה של 'כישלון' -אני קוראת למצב הזה למידה ומאמינה שבכל המצבים שאנו חשים כי 'נכשלנו' , אנו מביאים את עצמנו למצב של למידה שממנו אנחנו יכולים רק לעלות-עלייה מטאורית למעלה ולהגיע להצלחה ולאושר עילאי.

 

וחשבו על זה- אלו חיים משעממים היו לנו אם הנדנדה, כמו החיים, הייתה הולכת בקו ישר?

 

אז בפעם הבאה כשאתם מגיעים למצב של ירידה בחיים, עכב דבר משמעותי שקרה לכם-אמצו את כל הרגשות לליבכם וחישבו מה המצב בא ללמד אותי?

ראו את הירידה כהזדמנות מופלאה עבורכם ללמידה ואף לשינוי מופלא בחייכם ומזמינה אתכם באהבה לומר כך גם לילדכם.

מדוע החיים הם כמו נדנדה?

"החיים הם כמו נדנדה – לפעמים אנחנו עולים, לפעמים אנחנו יורדים ובזכות התנודה – אנחנו נהנים מהם" (לילך בשי, מייסדת ״נולד לצמוח״)

 

כל אדם שעובר בחייו התפתחות אישית כלשהי, לומד שעליו להוקיר תודה על מה שיש לו ולגבי מה שאין לו עדיין-להציב מטרה, לדמיין שכבר השיג אותה, לבצע מעשים לקראת מימושה, וכך המטרה תתבצע.

 

מאז שנכנסתי להתפתחות האישית אני לוקחת את הגישה הזו בשתי ידיים, פועלת לפיה ואוהבת מאוד את החיים. זה מה שקורה בד"כ כשאני בעלייה.

יש ימים שבהם מגיעה הירידה. לי זה קרה ביום שישי האחרון. התחלתי לפתע לחשוב על מה שאין לי ופחות התמקדתי במה שיש לי והרגשתי רגשות פחות טובים של: כעס, עצב, בדידות, תסכול.

לאורך רוב היום פשוט ישבתי בחדר, בדירה שלי בעצב גדול על כל הדברים שעדיין לא השגתי.

 

בסדנאות שלי עם הילדים אני תמיד אומרת להם שכשהם מגיעים למצב של 'ירידה בנדנדה' וחשים תחושות לא נעימים עליהם קודם כל לחבק אותן, להכיל אותן, להרגיש אותן. לחשוב טוב טוב מה קרה-לא לפחד מהתחושות ולהדחיק אותן לפינה

כי ברגע שהם מאמצים את התחושות הללו לליבם, הם עושים תהליך של רפלקציה על האירוע שקרה להם ומגיעים לתהליך של למידה- לתובנות חדשות. זו הדרך עבורם לפתור מצבים פחות נעימים שקורים להם באופן עצמאיכך מצאתי את עצמי מיישמת בדיוק את האימרה הזו שאני מפזמת לילדים- מחבקת את התחושות הללו ומנסה להבין מה קרה עד כה.

 

יש אנשים שמגיעים למצב הזה וחשים תחושה של 'כישלון' -אני קוראת למצב הזה למידה ומאמינה שבכל המצבים שאנו חשים כי 'נכשלנו' , אנו מביאים את עצמנו למצב של למידה שממנו אנחנו יכולים רק לעלות-עלייה מטאורית למעלה ולהגיע להצלחה ולאושר עילאי.

 

וחשבו על זה- אלו חיים משעממים היו לנו אם הנדנדה, כמו החיים, הייתה הולכת בקו ישר?

 

אז בפעם הבאה כשאתם מגיעים למצב של ירידה בחיים, עכב דבר משמעותי שקרה לכם-אמצו את כל הרגשות לליבכם וחישבו מה המצב בא ללמד אותי?

ראו את הירידה כהזדמנות מופלאה עבורכם ללמידה ואף לשינוי מופלא בחייכם ומזמינה אתכם באהבה לומר כך גם לילדכם.

נגישות